ילדים - מידע כללי להורים לקראת הניתוח

המידע המוגש לכם כאן מקיף את כל מה שחשוב לכם לדעת לקראת ניתוח ילדיכם. אנו לוקחים אחריות על כך שאתם וילדכם תעברו את הניתוח בצורה הבטוחה והרגועה ביותר ונעשה ככל הניתן להפחית את תחושת החרדה ואי הוודאות סביב התהליך.

מהצד שלכם, חשוב שתמלאו אחר ההנחיות המפורטת לעיל על מנת שילדכם יגיע מוכן לתהליך ההרדמה והניתוח.

אנא הקפידו להגיע לבית החולים בשעה שזומנתם.

אנא הצטיידו במסמכים הבאים:

1. מסמכים רפואיים המפרטים את מצב בריאותו של ילדכם בעבר ובהווה כמו:
   

   ✔ מכתב מרופא ילדים, המפרט את מצבו הבריאותי של הילד כולל תרופות, רגישויות ועוד.
   ✔ מכתב מהרופא המנתח לגבי הניתוח המיועד.
   ✔ בדיקות מעבדה- באם נתבקשתם לבצע טרום ניתוח.
   ✔ בדיקות הדמיה- באם נתבקשתם לבצע טרום ניתוח.
   ✔ מכתב שחרור מבית החולים אם אושפז עקב מחלות או ניתוחים.

2. התחייבות כספית לניתוח מקופת חולים או חברת ביטוח

3. תעודה מזהה + ספח

4. במידה וההורים גרושים, יש להביא עמכם הסכמה מדעת חתומה על ידי שני ההורים עבור הניתוח וההרדמה

5. במידת האפשר רצוי שיהיו שני מלווים לילד, אחד המלווים חייב להיות הורה או אפוטרופוס רשמי מצויד בתעודות מתאימות

6. בגדים נוחים לילדכם ובגדים נוספים להחלפה, חיתולים לפי הצורך, צעצועים, משחקים, קלטות או ספרים האהובים על ילדכם, שמיכה אהובה או חפץ מעבר. יש להימנע מלהביא צבעים, פלסטלינה, סליים וכו'

7. אוכל ושתייה/ פורמולה לילדכם (לאחר בדיקה ובאישור הצוות המטפל בלבד לאחר הניתוח)

8. רצוי להביא עגלה

*אין להגיע עם דברי ערך, בית החולים רפאל אינו אחראי לשמירה ואובדן של חפצים.

משך שהייתכם תלוי באורך הבדיקה, במשך הניתוח וזמן ההתאוששות הילד (משתנה בין ילד לילד). לכן, חשוב מאד שתארגנו את היום כך שלא תהיו לחוצים לחזור הביתה (למשל סידור לילדים אחרים). במידה והניתוח כולל אשפוז, תופנו למחלקת אשפוז.

אנו רואים בכם ההורים חלק מהצוות. רוח טובה ואמון מצדכם יסייעו לחווייה נעימה עבור ילדכם.

קיימות מספר סיבות שבגללן עשוי הניתוח להידחות, ביניהן:

1. אם ילדכם אינו מרגיש טוב מספר ימים טרם הניתוח
2. אם ילדכם חולה במחלת ילדים
3. במידה ויש לילדכם מחלת חום
4. אם ילדכם מצונן או משתעל
5. אם ילדכם נוטל טיפול אנטיביוטי

במקרים אלו רצוי שתתקשרו בהקדם לבית החולים ו/או לרופא המנתח להתייעצות באם ניתן לקיים את הניתוח.

מהי הרדמה?

הרדמה היא פעולה רפואית שמאפשרת לנתח את הילד, כאשר הוא נינוח ואינו חש בכאבים. האחראי להרדמה הוא רופא מומחה בהרדמה. מלבד פעולת ההרדמה, תפקידו של המרדים לעקוב אחר פעילותן התקינה של מערכות הגוף החיוניות של ילדכם בזמן הניתוח. הרופא המרדים מלווה את ילדכם לאורך הניתוח והתאוששות ובשיתוף פעולה עם המנתח הוא מופקד על שמירת בטיחותו ושלומו.

מדוע חייבים צום לפני הרדמה?

בזמן ההרדמה, מנגנון ההגנה על דרכי הנשימה מדוכא וקיימת סכנה שתוכן הקיבה יחדור לריאות ויגרום לסיבוכים. כדי להקטין את הסיכון, חשוב שהקיבה תהיה ריקה ממזון בזמן שהילד רדום ולכן יש להקפיד על זמני הצום:

ההכנה לניתוח הינה שלב משמעותי בו אתם וילדכם תיפגשו לשיחה עם הרופא המרדים, ותקבלו הסבר מקיף על תהליך ההרדמה, מה צפוי לקרות לפני, בזמן ואחרי הניתוח. ההסברים ניתנים בשפה ברורה, עדינה ופשוטה, המותאמת ליכולת ההבנה של הילד.

במידה ואינכם בטוחים שהבנתם הסבר זה או אחר, אל תתביישו לשאול. הצוות מחוייב ליצירת חוויית טיפול נעימה עבור ילדכם ועבורכם.

חשוב לשתף את המרדים במידע הבא:

1. מצבו הבריאותי של הילד: מחלות רקע, טיפול תרופתי ומצב התפתחותי
2. אלרגיות/ רגישויות לתרופות/ מזון/ חומרים אחרים
3. נתונים לגבי ניתוחים בעבר או בעיות אחרות (שיעול, צינון, נזלת, חרחורים, צרידות, נחירות)
4. בעיות במהלך ההרדמה לבני המשפחה

לאחר בדיקה גופנית, הרופא המרדים יסביר את תוכנית ההרדמה ואת הצפוי לילדכם בכל שלב ושלב.

מחקרים מראים שמידע ברור ואמיתי מפחית פחדים וחרדות אצל ילדים.
עוד חשוב לזכור שילדים חשים את הפחד שלכם ולכן הם זקוקים לקבל מכם הרגשת ביטחון.

לפני ההליך הרפואי:

מסירת המידע צריכה להיות בהתאם לגיל הילד ויכולתו להבין
יחד עם זאת, בכל מקרה חשוב שתהיה משקפת את המציאות ושתכין את הילד לקראת הפרוצדורה שהולך לעבור.

יש לתווך את המידע. כלל הברזל הינו לא להסתיר ולא לשקר
למשל, לא נכון לומר: "הדקירה לא תכאב לך", אלא יש לומר לו: "הדקירה יכולה לכאוב לרגע אבל אחר כך תרגיש טוב יותר". אם הילד שואל: "אמא, כשיעשו לי הרדמה זה יכאב?" אמרו את האמת – "זה יכאב טיפה, כמו בדיקת דם".

תארו לילד שלכם את התהליך בצורה מפורטת, רצוי בצורת משחק
בחרו את אחת מבובות המשחק של הילד ותרגלו עליה את כל הצפוי לילד: ההגעה לבית החולים, לבישת הפיג'מה, בדיקת האחות (הכוללת מדידת חום, משקל ולחץ דם), הכניסה לחדר הניתוח, ההרדמה עם המסכה והכי חשוב – השחרור מבית החולים והנסיעה הביתה. חזרו על המשחק שוב ושוב. מומלץ להחליף תפקידים: תנו לילד להיות פעם בתפקיד האחות, פעם בתפקיד הרופא המרדים ופעם בתפקיד המטופל. ככל שהילד יתרגל זאת יותר, הוא יהיה בטוח יותר בעצמו ויום הניתוח יעבור חלק יותר.

היו כנים לגבי הרגשות שלכם
אם הילד שואל: "אתם מפחדים מהניתוח שלי?", האינסטינקט הראשוני שלכם יהיה להשיב: "מה פתאום? זה ניתוח קטנטן והכל יהיה בסדר". ילדים מרגישים שהתשובה הזו לא הולמת את המציאות. בתגובה הילד לוקח על עצמו את הפחד שלכם ונושא אותו על גבו יחד עם הפחד שלו עצמו. לעומת זאת, אם תגיבו ב"גם אני חוששת מהניתוח, אבל כמו שהרופא הסביר לנו – זה משהו שהרבה ילדים עושים ועוזר להם מאוד". כך הילד מבין שהמבוגר האחראי דואג – ולוקח ממנו את התפקיד של "הדואג הבלעדי".

תנו לילד תחושה שזה אירוע של כולם
אמא ואבא לא הולכים לעבודה ויהיו איתו כל היום וכן הלאה.

הכינו את הילד לשלב הצום
תנו לו כלים איך להתגבר על הרעב או הצמא. אפשר להפוך את זה למשחק.
אפשר להבטיח גלידה ענקית או מאכל שהילד אוהב מאד לאחר שתעזבו את בית החולים.

אפשרו לילד לשאול כמה שיותר שאלות
שאלות מפחיתות את אי הוודאות. במידה ואינכם יודעים את התשובה, אמרו לו שתבדקו עם הרופא.

אפשרו לילדכם לבטא חשש, כעס, פחד
בכל גיל יתמקדו אלה בשלבים אחרים של התהליך. ילדים קטנים הפחד הגדול שלהם יהיה הפרידה מההורים, אחרים חשש מהמכשירים השונים, ילדים גדולים יותר יביעו פחד מההרדמה, מהכאב, מרמת הסיכון של הניתוח או מתוצאות הניתוח, כולל חשש ממוות.
הכינו עצמכם למתן תשובות אמינות ככל האפשר.

הכינו יחד את התיק לבית החולים
פעולות אקטיביות תמיד מרגיעות.
הכינו יחד מראש ספר, בובה, משחק או צעצוע שהילד אוהב במיוחד ש'יבואו' איתו לבית החולים. אלה מקנים לילד ביטחון ומפחיתים את החרדה.

הזמינו חלומות
אפשר ל'הכין' עם הילד חלומות אותם הוא מזמין לחלום כשירדם בחדר הניתוח. תחושת השליטה מעניקה ביטחון.

שימו לב לסיפורים שמספר הילד לבובות שלו או לחבריו
זו דרך מצוינת עבורכם לדעת ממה הפחד הגדול שלו ולשוחח איתו בהתאם.

מומלץ להתייעץ במידת הצורך
אם רגשותיכם מקשים עליכם ומשפיעים לרעה עליכם ועל היכולת שלכם לסייע לילדכם ולהכין אותו כראוי, מומלץ לפנות לייעוץ.