הפרדת הידבקויות בלפרוסקופיה

הידבקויות בטניות או אגניות הן למעשה רקמת צלקת שנוצרה בין איברי הבטן או האגן, בין הרחם, המעי הדק או הגס, החצוצרות ורצועות או איברים אחרים שבסביבתם. הסיבה המובילה להידבקויות היא ניתוח קודם באזור הבטן או האגן, אך אלו יכולות להתפתח גם בעקבות אנדומטריוזיס, זיהום או דלקת באגן (PID).

הידבקויות יכולות לגרום לכאבים, לפגיעה בפוריות ולעיתים אף לכאבים בזמן קיום משגל. במקרים מסוימים יש צורך להפריד את ההידבקויות באמצעות ניתוח לפרוסקופי על מנת לשפר את התסמינים.

מתי יש לפנות לניתוח?

לא בכל מקרה של הידבקויות יש צורך בטיפול אך לעיתים הידבקויות יכולות לגרום לתסמינים רפואיים ולבעיות משמעותיות, לרבות חסימת מעיים וכאבים. הרופא/ה המטפל/ת בך עשוי להמליץ על ביצוע של לפרוסקופיה, על מנת לזהות את ההידבקויות שנראות כמשמעותיות בגרימת התסמינים, ולטפל בהן.

מהלך הניתוח

הניתוח הלפרוסקופי מבוצע תחת הרדמה מלאה וכולל הכנסה של מצלמה (לפרוסקופ) וציוד זעיר-פולשני ייעודי דרך פתחים קטנים בבטן.
במהלך הניתוח מוסרת רקמת הצלקת מהאיברים הדבוקים יחדיו. במידה וההידבקויות נבעו מאנדומטריוזיס, מבוצעת גם הסרת של אזורים מעורבים במחלה, וכן של ציסטות, אם ישנן.

הניתוח מבוצע תחת הרדמה מלאה ואורכו תלוי במצב ההידבקויות ובמורכבות הניתוח.

הכנה לניתוח

לפני הניתוח תעברי בדיקה מקיפה על ידי גינקולוג/ית מומחה/ית, תוך בחינת תיקך הרפואי ובדיקות מקדימות שנעשו. לעיתים תתבקשי לבצע בדיקות נוספות לפני ההגעה לניתוח. יש לעבור הערכה של רופא/ה מרדים/ה לפני הניתוח. חשוב להקפיד על הנחיות הצוות בנוגע לצום ביום הניתוח.

התאוששות לאחר הניתוח

ההפרדה של הידבקויות בלפרוסקופיה נחשבת לבטוחה ולמוצלחת יותר מאשר ניתוח בטן פתוח, ובפרט כאשר היא מבוצעת על ידי מנתח/ת המנוסה בלפרוסקופיה. בנוסף לניתוח חשוב להתייחס לטיפולים אחרים נוספים שיכולים להקל על מצבך.

למרות שהניתוח צפוי להביא להקלה בתסמינים ולעיתים אף לשפר את הפוריות, חשוב לזכור שהידבקויות ואנדומטריוזיס הם מצבים רפואיים שיכולים לחזור על עצמם.

סיבוכים אפשריים

בכל סוג של ניתוח קיימים סיכונים, אך במידה והרופא/ה המטפל/ת בך ממליץ/ה על ניתוח, חשוב להתייעץ ולדון בסיבוכים האפשריים לפני ההסכמה להליך כירורגי. הסיבוכים כוללים דימום, זיהום של פצע הניתוח, פגיעה בעצבים ובכלי דם באזור הניתוח.

במקרים נדירים יותר עלול להתפתח סיבוך משמעותי של פגיעה באיברי האגן כמו השלפוחית, המעי והרקטום או הרחם והחצוצרות. כמו כן, יכול להתפתח דימום בחלל הבטן או האגן ולהיווצר קריש דם.