כריתת ציסטה ברטוליני (ואגינלית)

הבלוטות על שם ברטולין ממוקמות מתחת לעור, בשפתיים הקטנות של איבר המין הנשי. בלוטות אלו מפרישות נוזלים שעוזרים לסיכוך איבר המין במהלך קיום יחסים. במידה ופתח הבלוטה נסתם, עלולה להיווצר ציסטה, שתגרום לבליטה נפוחה בקרבת פתח הנרתיק.

ציסטות בבלוטת ברטולין לרוב מתפתחות בנשים פעילות מינית בעשור השלישי לחייהן. לפני גיל ההתבגרות או לאחר ההגעה לאל-וסת הן נדירות יותר, משום שאז הן קטנות ופחות פעילות. בדרך כלל הן אינן כואבות, אלא אם הן מזדהמות, מה שעלול לגרום להיווצרות מורסה (אבצס).

בדרך כלל הציסטות מופיעות ללא סיבה ברורה, כך שקשה למנוע את התפתחותן. עם זאת, חלק מהאבצסים קשורים בזיהומים המועברים בקיום יחסי מין, לכן השימוש בקונדום עשוי לעזור במניעת חלק מהמקרים.

מתי יש לפנות לטיפול?

במידה ויש לך ציסטה אך היא אינה מפריעה לך, יכול להיות שאין צורך בטיפול. עם זאת, במידה ואת סובלת מכאבים או שמתפתח אבצס, הרופא/ה המטפל/ת בך עשוי/ה להמליץ על מספר טיפולים, כמו קומפרסים או אמבטיות חמות וטיפול לשיכוך הכאבים.

במידה ומתפתח אבצס, את צפויה לקבל טיפול אנטיביוטי. הרופא/ה יכול/ה להמליץ גם על ניקוז הציסטה/האבצס (על ידי החדרת מחט או פתיחת הבלוטה). במידה וטיפולים אלו לא עזרו או במקרים של הישנות הציסטה/אבצס, ניתן לפנות לניתוח לכריתת הבלוטה.

מהלך הפרוצדורה

במהלך הניתוח המנתח/ת מסיר/ה את הציסטה באמצעות חיתוך חיצוני (דרך העור). לעיתים תבוצע הסרה גם של הבלוטה ושל הצינור המחבר בינה ובין העור במלואם. בהתאם לצורך, יעשה שימוש בתפרים.

הניתוח לרוב מתבצע תחת הרדמה מלאה ונמשך כשעה.

הכנה לפרוצדורה

לפני הניתוח יש להיבדק על ידי גינקולוג/ית מומחה/ית, וכן ייבחנו תיקך הרפואי ובדיקות מקדימות שנעשו, על מנת לתכנן את הניתוח המיטבי עבורך.
כמו כן, יש לעבור הערכה על ידי רופא/ה מרדים/ה לפני הניתוח ולהימצא בצום על פי ההנחיות.

החלמה לאחר הפרוצדורה

לאחר הניתוח את צפויה לקבל טיפול באנטיביוטיקה ושיכוך כאבים. חשוב לשמור על האזור נקי ויבש על מנת לעזור בהחלמתו, ולשטוף באמצעות מים חמים, ללא שימוש בסבונים או ג׳לים. הנחיות מלאות ימסרו לך על ידי הצוות.

סיבוכים אפשריים

כמו בכל הליך ניתוחי, גם בהסרת הבלוטה קיימים סיבוכים וסיכונים. לאחר הניתוח את צפויה להרגיש אי נוחות באזור הניתוח והתפרים. קיים סיכון לזיהום מקומי, לדימום ולשטפי דם. למרות שהסיבוכים נדירים למדי, הם נפוצים יותר במידה ומבוצעת הסרה של הבלוטה לעומת מרסופיאליזציה (פתיחה כירורגית של הבלוטה) או ניקוז באמצעות קתטר.