בקע מפשעתי

בקע (המוכר גם בשמות: קילה, הרניה ושבר) הינו בליטה שנוצרת כתוצאה מהידחפות של איבר דרך דופן הבטן. בקע מפשעתי (Inguinal Hernia) הוא סוג הבקע הנפוץ ביותר, הנוצר עקב התרופפותם של השרירים באזור המפשעות. חלק מהתוכן של הבטן, כגון רקמות שומן ואיברים נוספים, חודר דרך דופן הבטן החלשה, בולט מתחת לעור, יוצר לחץ על האזור וגורם לכאבים.

בקע מפשעתי עשוי להופיע באחת משתי צורות:

בקע חד-צדדי - המופיע בצד אחד של המפשעה.

בקע דו-צדדי - המופיע בשני צדי המפשעה במקביל. לעתים יכול להופיע בקע בצד אחד, ולאחר טווח זמן קצר יופיע בקע בצד השני. גם במקרה זה ייחשב הבקע כדו-צדדי.

ברוב המקרים הבקעים לא נרפאים מעצמם והם נוטים לגדול ולהחמיר. לכן, בדרך כלל הם גורמים לאי-נוחות ולכאבים ודורשים ניתוח. לעיתים הם עלולים לגרום לכליאה של המעי בתוכם ולנמק, מצב שעלול להוביל לכריתת חלק מהמעי ומחייב ניתוח דחוף ומיידי.

ניתן לבצע את ההליך בבית החולים רפאל עם נבחרת הרופאים המובילים בישראל, בזמינות תורים גבוהה, טכנולוגיות מתקדמות ותנאי אשפוז המזכירים את עולמות האירוח היוקרתי.

בין 5% ל־10% מכלל האוכלוסייה סובלים מבקע מפשעתי. הסיכון של גבר לפתח בקע שכזה עומד על כ־25%, ואילו אצל אישה מדובר בסיכון נמוך מ־5%. לנשים בהיריון לא מומלץ לעשות ניתוח לתיקון בקע מפשעתי שאינו דחוף. רצוי שהן יימנעו מהניתוח גם ב־4 השבועות שלאחר הלידה.
הטיפול היחיד לתיקון בקע הינו ניתוח, ומדובר באחד הניתוחים הנפוצים ביותר.

מהם התסמינים של בקע מפשעתי?

תסמין נפוץ לבקע מפשעתי הינו הרגשה של כבדות או של אי-נוחות באזור המפשעה. תחושת האי־נוחות מחריפה בדרך כלל, כאשר מרימים משקל כבד, כשעושים פעילות מאומצת או כשעומדים זמן רב.
אצל נשים עלול הבקע המפשעתי להתבטא בכאב באגן.
תסמין מחשיד נוסף לקיומו של בקע מפשעתי הוא בליטה קטנה במפשעה (לא תמיד רואים את הבליטה)
בבדיקה גופנית ניתן לעיתים למשש את הבקע. שיעול או עמידה יכולים לגרום לבקע להתבלט וכך להקל על זיהויו.

קיימות שלוש אפשרויות ניתוחיות

ניתוח בגישה הפתוחה

בשיטה זו מבצע המנתח חתך מפשעתי מעל לבקע, ולרוב מתקן אותו בעזרת השתלת רשת מעליו.

ניתוח בגישה הלפרוסקופית

בשיטה זו המנתח מחורר 2-3 חורים קטנים של כ־5 מ"מ בדופן הבטן ליד הטבור, ודרכם הוא ניגש אל הבקע מתוך הבטן ומתקן אותו - בדרך כלל בעזרת רשת.
במקרים שבהם קשה להגיע אל אזור הבקע באמצעים הלפרוסקופיים, הניתוח הלפרוסקופי יתחלף בניתוח פתוח. הניתוח הלפרוסקופי, אגב, אינו מתאים למטופלים להם בקעים גדולים ומורכבים.

ניתוח בגישה הרובוטית

הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לבצע ניתוחים באמצעות רובוט חכם. הרובוט הכירורגי שברשות רפאל הוא מהמתקדמים בעולם. בחירה בשיטת ניתוח זו מפחיתה את הכאבים שאחרי הניתוח ומקצרת את זמני ההחלמה. ממחקרים עולה שבניתוחי רובוט מושגות תוצאות טובות ומדויקות יותר.

כיצד מבוצע הניתוח?

בשתי הגישות הניתוח נעשה תחת הרדמה כללית והוא נמשך כשעה. בניתוחים הלפרוסקופיים נעשית לעיתים הרדמה מקומית.
על מנת להקל את הגישה אל אזור הבקע, וכדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים, מוכנסים מעין שרוולים שקוטרם חמישה עד 12-10 מ"מ ובאמצעותם מנפחים את הבטן בדו-תחמוצת הפחמן. בשלב זה מפרידים את הבקע מהרקמות הסמוכות, ומכניסים אותו חזרה לחלל הבטן. את דופן הבטן סוגרים ברשת כירורגית מחומר בלתי מתכלה, ומקבעים אותה במהדקים כירורגיים. לאחר מכן תגדל רקמת גוף מעל לרשת ותכסה אותה, כך שהיא תקובע מעל אזור הבקע.

כיצד להתכונן לניתוח?

יש להפסיק נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (כמו אספירין או קומדין) שבוע לפני הניתוח. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בנטילת תחליפים.
מומלץ להתייעץ עם רופא באשר לנטילת אנטיביוטיקה לפני הניתוח כדי להפחית את הסיכון לזיהום של אזור התיקון ושל הרשת.
כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח כדאי להימנע מעישון כשבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וגם כשבועיים לאחריו.
ביום הניתוח חייבים להיות בצום מוחלט כולל נוזלים, 6 שעות לפני תחילת הניתוח.

מהלך ההתאוששות והמשך המעקב

רובם הגדול של המנותחים מחלימים מהבקע וחוזרים לשגרה כעבור כחודש.
אחרי ניתוחים שנעשו דרך חורים קטנים (זעיר פולשניים) יכולים מרבית החולים להשתחרר הביתה כבר ביום הניתוח. בניתוחים פתוחים נהוג להשאיר את המנותחים להשגחה של יממה.
בימים הראשונים המטופלים עלולים לסבול מכאבים בחתכי הניתוח, שחולפים עם משככי כאבים. אלו שעברו הרדמה אזורית (ספינאלית) עשויים לחוש חולשה ברגליים ולסבול מחוסר תחושה בפלג הגוף התחתון, אך גם אלו חולפים בתוך כמה שעות.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח מומלץ לשמור את אזור החתכים יבש ונקי. כדאי להניע את הגוף ככל הניתן כדי למנוע סיבוכי שכיבה כגון קרישי דם או דלקת ריאות. מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות פיזית מאומצת וגם מיחסי מין במשך כשבועיים.
יש להגיע לביקורת במרפאת המחלקה לאחר כשבועיים.

אילו סיבוכים עלולים להתפתח מהניתוח?

ככלל מדובר בניתוח בטוח למדי. סיבוכים קטנים כמו זיהום של הפצע הניתוחי או דימום קל הם נפוצים יחסית, וקל לטפל בהם.
כ־2% מהמנותחים מדווחים על אצירת שתן. גם את הבעיה הזאת ניתן לפתור בקלות.
כ־5% מהמנותחים מדווחים על פגיעה באשכים. זו נובעת מהעובדה שצינור הזרע והספקת הדם לאשך עוברים בצמוד לתעלת המפשעה.
במקרים נדירים ייתכנו דימומים פנימיים, זיהומים (שהסיכון להם פוחת משמעותית בגישה הזעיר פולשנית), פגיעה באיברים סמוכים (כגון שלפוחית השתן), וקושי במתן שתן בתגובה לכאבים באזור עד כדי צורך בקטטר. אך, כאמור, כל אלו נחשבים לסיבוכים נדירים ביותר.

בקע חוזר

כ-5% מהמטופלים שעברו ניתוח לתיקון בקע מפשעתי יחוו בקע חוזר לאחר שבועות, חודשים ולעתים שנים. הסיכון לבקע חוזר תלוי בפרמטרים שונים, כולל סוג הניתוח, סוג הבקע וגורמים נוספים, לרבות: השמנת יתר, סוכרת, מחלת כליות, עישון, טיפול בסטרואידים, וכן בעיות הקשורות בניתוח הראשון לתיקון הבקע, כולל זיהום פצע הניתוח וכשלים בביצוע הניתוח.

כרבע מהמקרים של בקעים חוזרים יתרחשו כשנה מיום הניתוח הראשון, וכרבע נוספים יקרו במהלך חמש השנים הראשונות שלאחר הניתוח. ביתר המקרים, הבקע החוזר יופיע רק למעלה מחמש שנים לאחר הניתוח הראשון. במקרים של בקע חוזר ניתן לבצע ניתוח חוזר לתיקון הבקע, בשיטה פתוחה או בשיטה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית).

למה לבחור בבית החולים רפאל?

• הרופאים המובילים בישראל
• זמינות תורים גבוהה
• חדרי ניתוח חדישים המאובזרים בטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות בעולם
• תודעת שרות ויחס אישי
• תנאי אשפוז בסטנדרטים המוכרים מעולמות האירוח היוקרתי התורמים להחלמה מיטבית
• הסכמים עם חברות הביטוח וקופות החולים