ניתוח לכריתת רקטום בגישת LAR

הרקטום, הנקרא גם חלחולת, הוא החלק האחרון במעי הגס. כאחת מהתחנות האחרונות של מערכת העיכול, הרקטום מאחסן את האוכל שהתעכל עד שהוא משתחרר בשירותים.

כריתת הרקטום משמשת לרוב כטיפול בגידולים ממאירים מסוימים באיבר זה. הניתוח יכול להתבצע במספר גישות שונות, בהתאם למאפייני המטופל ולמאפייני מחלתו. אחת מהגישות הללו נקראת Low Anterior Resection – ובקיצור LAR.

מתי יש לעבור כריתת רקטום בגישת LAR?

קיימים טיפולים ניתוחיים מגוונים עבור ממאירות ברקטום. בחירת הניתוח תלויה בשיקולי המנתח/ת והמטופל/ת, ובנתוני המחלה. ההחלטה על הניתוח תלויה גם בתוכנית הטיפול האונקולוגית.

ניתוחי LAR משמשים לרוב כחלק מהטיפול בממאירויות רקטום בשלבים 2 ו-3, אך יכולים לשמש גם בשלבים אחרים.

מהלך הניתוח

הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית – דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן. מצלמה זעירה מאפשרת למנתח/ת לראות את חלל הבטן ולהשתמש בכלים הניתוחיים ללא צורך בביצוע חתך גדול בבטן.

במהלך הניתוח, החלק בו נמצא הגידול ברקטום מוסר, לרוב ביחד עם חלק נוסף של רקטום בריא, קשריות לימפה סמוכות ורקמות נוספות הנמצאות סביב אזור הגידול. לאחר מכן, המעי הגס יחובר לגדם הרקטום הנותר.

לעתים לא ניתן לבצע את החיבור (ההשקה) בין המעי הגס לבין הגדם בזמן הניתוח. במקרה זה, המעי הדק יוצא דרך דופן הבטן ויחובר לשקית חיצונית – איליאוסטומה. מדובר במצב זמני המאפשר לגדם להחלים היטב. כעבור מספר שבועות-חודשים ניתן לבצע השקה חוזרת בניתוח נוסף.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה ואורכו כ-4 שעות.

הכנה לפני הניתוח

הערכה כירורגית מקיפה תקבע בין היתר את הגישה העדיפה לניתוח עבורך. בהתאם לתכנית הטיפולית שלך, ייתכן ותקבל/י טיפול מקדים או נלווה שכולל כימותרפיה ו/או הקרנות.

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ועל כן דורש בנוסף הערכה של מרדים/ה. יש להימצא בצום על-פי הנחיות הצוות הרפואי.

התאוששות לאחר כריתת רקטום בגישת LAR
לאחר הניתוח יש להישאר להשגחה באשפוז למשך כמה ימים. לעיתים מושארים נקזים באזור הניתוח, שמטרתם לסייע במעקב אחר ההחלמה. לפני שחרורך הביתה, תקבל/י הנחיות מפורטות על החזרה לשגרה, התזונה המתאימה ושיכוך הכאבים, לפי הצורך.

אם הושארה סטומה בניתוח, תקבל/י הדרכה מלאה כיצד יש להתנהל איתה.

בבית יש לשמור על היגיינת אזור הניתוח והסטומה. חשוב להקפיד על תזונה ושתיה נאותים בהתאם להנחיות. יתכנו שינויים בהרגלי היציאות, בפרט בשבועות הראשונים לאחר הניתוח – תדירות מוגברת, מרקם שונה או תחושה של מלאות גם לאחר התרוקנות. תזונה מתאימה עשויה לסייע בכך.

סיבוכים אפשריים

לאחר הניתוח עלול להתפתח זיהום או דימום סביב החתכים או בחלל הבטן. תיתכן עצירות, אך היא נוטה לחלוף מעצמה.

תיתכן פגיעה במבנים סמוכים, לרבות מערכת העיכול או השתן. פגיעה בעצבים באזור עלולה להוביל לאי תפקוד מיני או לבעיה בשליטה על הסוגרים.

סיבוך נדיר נוסף הוא דלף בחיבור בין המעי הגס לבין גדם הרקטום, שעלול להוביל לזיהום חריף בבטן (פריטוניטיס).