כריתת גידולים במעי

ניתוח כריתת גידולים במעי נועד לכריתת גידולים ממאירים בקרבת החלק העליון של החלחולת (הרקטום), קרוב לנקודת החיבור למעי הגס. בניתוח זה אין פגיעה בפי הטבעת והגוף ממשיך להפריש צואה באופן רגיל.
בניתוח כריתה קדמית נמוכה (Low Anterior Resection) מוציאים גידולים ממאירים או חלקים פגועים בשליש האמצעי של הרקטום (חלחולת).
במקרים של סרטן, היווצרות כיסים מזוהמים בסוף המעי הגס (Diverticulitis), מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות של המעיים כמו דלקת המעי הגס הגורמת לכיבים, פציעות, חסימות מעיים ואיסכמיה (מחסור בזרימת דם לאזור) נדרש לעיתים להסיר חלק מהמעי או הרקטום באזור הפגוע. במקרים החמורים ביותר תידרש כריתה מלאה של המעי הגס ושל הרקטום.

כיצד מבוצע הניתוח?

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה והוא אורך בין שעתיים לשלוש שעות. המנתח מבצע חתך בבטן בלבד. לאחר מכן הוא כורת את הגידול וכמות קטנה של רקמה תקינה משני צדדיו, וכן את קשריות הלימפה הסמוכות וכמות גדולה של רקמות שומן ורקמות סיביות סביב החלחולת. אחרי הניתוח תופרים את המעי הגס לפי הטבעת, והגוף ממשיך להפריש צואה בדרך הרגילה.
לעיתים יש צורך בהתקנת קולוסטומיה (Colostomy) זמנית, שתסייע בהחלמה מהניתוח. קולוסטומיה היא פתח במעי הגס ליד דופן הבטן. דרך הפתח הזה מתנקזות ההפרשות המוצקות. הקולוסטומיה הזמנית תוצא בהמשך על מנת לאפשר את חידוש רצף ההפרשות דרך פי הטבעת.

ניתוח באמצעות רובוט

השיטה המתקדמת ביותר והמומלצת כיום היא ניתוח באמצעות רובוט. מדובר במערכת ממוחשבת חכמה אשר משמשת את הרופא לביצוע ניתוח לפרוסקופי באמצעות זרועות רובוטיות מבוקרות מחשב, שאליהן מחוברים כלי הניתוח הזעירים וגם מצלמה זעירה שמספקת תמונה תלת-ממדית מדויקת של אזור הניתוח. ניתוח בשיטה זו מונע טעויות אנוש כמו סטיות או רעידות, ומבטיח בטיחות ודיוק גבוה בהליך הכירורגי. כמו כן, המחקרים מראים כי שיעורי ההצלחה בניתוח הרובוט גבוהים יותר ואף נמנעים סיבוכים וזיהומים. ההחלמה מניתוח רובוט מהירה יותר וכואבת פחות שכן החתכים הם זעירים.

כיצד להתכונן לניתוח?

מרבית המנותחים יעברו טיפול קדם-ניתוחי של הקרנות (רדיותרפיה) ו/או כימותרפיה. הטיפול עשוי להקטין את ממדי הגידולים ובכך להפוך את הניתוח עצמו לקטן יותר.
לצורך מציאת גידולים במעי הגס וברקטום יעבור המטופל לרוב כמה מהבדיקות הבאות: בדיקה רקטאלית (על ידי הכירורג, במרפאה), קולונוסקופיה מלאה (בדיקה שבמהלכה מוכנס צינור גמיש וארוך עם מצלמה בקצהו אל פי הטבעת), קולונוסקופיה וירטואלית (צילום CT של המעיים, לאחר שתיית חומר ניגוד), חוקן בריום (בדומה לקולונוסקופיה אך עם חומר ניגוד), MRI או CT של המעיים ואולטרסאונד.
שבוע לפני הניתוח יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין).
הכנת המעי היא חלק חשוב בהכנה לניתוח והיא נועדה לשמור על המעי נקי מצואה ומחיידקים ולאפשר למנתח עבודה באזור נקי. הניקוי מתבצע יום לפני הניתוח והוא כולל נטילת חומרים משלשלים אשר השפעתם עלולה להיות בלתי נעימה אך לא כואבת, וכן תרופות אנטיביוטיות (נוגדות זיהום) לצורך הקטנת הסיכון לזיהום לאחר הניתוח.
ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו.

מהלך ההתאוששות והמשך המעקב

בימים הראשונים שלאחר הניתוח המטופל יהיה מחובר לקטטר לצורך מתן שתן ולנקזים שמנקזים נוזלים מאזור הניתוח. בכמה מהמקרים המנותח יהיה מחובר לסטומה (שקית לאיסוף צואה) זמנית או תמידית.
המטופל יקבל נוזלים ומינרלים לווריד עד שיוכל להתחיל לאכול בעצמו. בדרך כלל ניתן להתחיל לאכול ולשתות בצורה חופשית לאחר 4-6 ימים, כאשר תחילה יינתנו נוזלים ואחר כך מוצקים.
ברוב המקרים צפוי המטופל להישאר באשפוז למשך שבוע עד 10 ימים.
במקרים של ניתוחים קטנים להסרה של קטעים קטנים בעקבות מחלות מעי או סרטן שהתגלה בשלבים מוקדמים, צפויה החלמה מלאה ללא סיבוכים תוך כ-6 עד 8 שבועות.
בשבועות הראשונים שאחרי הניתוח מומלץ לא לבצע פעילות פיסית מאומצת, להרים משאות כבדיםו כו', (מומלצת מאוד פעילות קלה). בדרך כלל מומלצת מנוחה וחופשת מחלה למשך כחודש עד חודש וחצי.כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח.

אילו סיבוכים עלולים להתפתח מהניתוח?

הסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הרקטום כוללים: בעיות בתפקוד המיני בשל מיקמו של הניתוח, המתבטאות באימפוטנציה אצל כ-50% מהגברים, ובכאבים בזמן יחסי מין אצל נשים.
ככל שהמטופל חוזר לתנועה מהר יותר ויורד ממיטתו כך יורד הסיכון לסיבוכים אלו.