כריתת שד

ניתוח לכריתת שדיים מבוצע לרוב כטיפול יחיד או כחלק מסדרת טיפולים בסרטן השד. במקרים אחרים הוא מתבצע כניתוח מניעתי בקרב נשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד בהמשך חייהן.

השד עצמו מורכב מרקמה בלוטית שאחראית על ייצור החלב והפרשתו מרקמת שומן ומרקמת חיבור. היחסים בין הרקמות משתנים לאורך הגיל בהתאם לשינויים הורמונליים. רקמת השד מערבת את בתי השחי ושרירי החזה, כמו גם עצבים, כלי דם וקישריות לימפה אזוריות.

כריתת שד לעומת ניתוח משמר שד

בחירת הטיפול המתאים לסרטן השד מתבססת על גורמים רבים ובהם שלב גילוי המחלה, סוג הגידול עצמו והרקע הרפואי של המטופלת. בסוגי סרטן שד מוקדמים ניתן לעיתים לבחור בניתוח משמר שד (breast conserving surgery) בשילוב עם הקרנות לאזור הגידול.

כריתת שד (mastectomy) יכולה להעשות בכמה דרגות שכוללות הסרה של רקמת השד בלבד או הסרה של רקמות סמוכות נוספות. ההחלטה על כריתה לעומת ניתוח משמר שד תלויה במיקום הגידול ובגודלו, ביכולת המטופלת לעבור הקרנות לאחר ניתוח ובניסיונות קודמים להוציא את הגידול. לעתים המטופלת עצמה מעדיפה לעבור ניתוח שמסיר את כל רקמת השד ללא שימור חלקי כדי לאפשר סיכוי גבוה יותר לריפוי.

בנוסף לאלו, קיימת גם פרוצדורה של כריתת שד מניעתית, המתבצעת בקרב נשים עם סיכון מוגבר לפתח סרטן שד. לדוגמה לנשאיות של המוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מומלץ לעיתים לעבור כריתה כדי להקטין את הסיכוי שלהן לפתח סרטן ב-90%.

מהלך הניתוח

כריתת שד רדיקלית מעודכנת (modified radical mastectomy) היא שיטת הכריתה הנרחבת ביותר בשימוש כיום. היא כוללת הסרה של כל רקמת השד, הסרת שכבת המעטפת של שריר החזה וכריתה של בלוטות לימפה מאזור בית השחי.

לעומתה, כריתת שד פשוטה כוללת הסרה של כל רקמת השד אך ללא מעורבות של שרירי החזה (השרירים הפקטורליים) ושל בית השחי. שכיחותה של שיטה זו עולה הודות לאפשרות לדגום בלוטות לימפה. בעזרת הדגימה ניתן להימנע מכריתה שלהן מבית השחי ובכך להפחית את הסיכוי לסיבוכים לאחר הניתוח.

לעתים ניתן לעבור כריתת שד עם שימור של העור ואף של הפטמה. ניתוחים אלו אינם מתאפשרים בסוגי סרטן מסוימים, אולם כאשר ניתן לבצע אותם הם שווי ערך לשיטות הקודמות ביעילות הסרת המחלה. היתרון של הניתוחים הללו הוא בעיקר קוסמטי.

בחלק מהניתוחים ניתן לבצע שחזור שד באותו הניתוח. במקרים אחרים יש לחכות להחלמת האזור ולבצע שחזור רק בהמשך, במידה והמטופלת מעוניינת בכך.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה ולרוב נמשך בין 2-3 שעות. אם מבוצע שחזור באותו הניתוח הוא עלול להיות ארוך יותר.

הכנה לפני הניתוח

לפני הניתוח יש לעבור הערכת מרדים/ה. במסגרת זו יש לציין אם את סובלת ממחלות רקע, רגישויות או נוטלת תרופות. יש לעבור בדיקות דם שכוללות ספירת דם וביוכימיה, אך יתכן שהרופא יבקש ממך לעבור בדיקות נוספות בהתאם לגילך ולמצבך הרפואי.

התאוששות מהניתוח

לאחר הניתוח נדרשת בדרך כלל שהייה במרכז הרפואי לשם התאוששות ראשונית שנמשכת כ-3 ימים. לרוב מושארים נקזים באזור הניתוח. מטרת הנקז היא להוציא החוצה נוזלים שמצטברים כתוצאה מההליך הניתוחי ולאפשר לפצעי הניתוח להירפא. לעתים ניתן להוציא את הנקז לפני השחרור מהאשפוז, אך במקרים אחרים תתבקשי לחזור למרפאה כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח לצורך הוצאתו.

כדאי להימנע מתנועות מסוימות ומפעילות גופנית מאומצת כדי לא לפגוע בהחלמת הפצע.

הטיפול בסרטן שד הוא רב-צוותי וחשוב להישאר במעקב לאחר הניתוח, הן עם המנתח/ת והן עם האונקולוג/ית המטפל/ת. לעתים יש צורך להמשיך בסדרת טיפולי קרינה או טיפולים תרופתיים שונים.

בחלק מהמקרים תוכלי לבחור אם ברצונך לבצע שחזור שד גם תקופה לאחר ביצוע הניתוח המקורי. מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי התזמון האופטימלי לניתוח השחזור.

סיבוכים אפשריים לאחר כריתת שד

סיבוכים לאחר הניתוח הם נדירים אך עלולים לכלול הצטברות נוזלים מתחת לצלקת, זיהום באתר הצלקת וכאבים. לעתים בעקבות פגיעה עצבית או הפרעה בניקוז הלימפתי עלולה להיפגע הזרוע.
במקרה זה יופיעו נפיחות, כאב, נימול או נוקשות בזרוע או בכתף. יש לפנות לקבלת סיוע רפואי בכל מקרה בו יש חשד לאחד מסיבוכי הניתוח.