שאיבת דיסק

שאיבת דיסק היא הליך זעיר פולשני לטיפול בפריצת דיסק על-ידי הסרה של חלק מהדיסק הפגוע. פריצת דיסק יכולה לגרום לגירוי או ללחץ של עצבים היוצאים מחוט השדרה וכך לגרום לדלקת, לכאבים ואף לפגיעה עצבית. שאיבת דיסק יכולה להיות אמצעי יעיל לטיפול בכאב צוואר, כאב גב או כאב המקרין לידיים או לרגליים.

מתי מבוצעת שאיבת דיסק?

רוב האנשים שסובלים מכאבי גב או צוואר מסוגלים להגיע להקלה מספקת בתסמינים באמצעות טיפול שמרני כמו פיזיותרפיה, פעילות גופנית או תרופות. במידה והטיפול השמרני אינו יעיל מספיק, הרופא/ה המטפל/ת עשוי/ה להמליץ על ביצוע ניתוח לשאיבת הדיסק.

מהלך הניתוח

במהלך הניתוח משתמשים בשיקוף רנטגן המאפשר לצוות המנתח לוודא את מיקום החוליה והדיסק הפגוע. לאחר זיהוי מיקום הדיסק יעשה שימוש בכלים זעירים על מנת לשאוב את חלק הדיסק שגורם ללחץ.

שיטה נוספת לטיפול היא באמצעות שימוש בלייזר לצורך הפחתה חלקית של נפח הדיסק הלוחץ.

בניגוד לניתוח בשיטה הפתוחה, בשיטה הזעיר פולשנית מתבצעים חתכים זעירים בלבד בעור.

שאיבת הדיסק מבוצעת על פי רוב תחת טשטוש והרדמה מקומית ונמשכת עד שעה.

הכנה לניתוח

לפני הניתוח, ייבחנו ההדמיות המקדימות שנעשו לעמוד השדרה ולחוט השדרה על מנת לבחור במיקום ובגישה המתאימים לניתוח על-ידי אורתופד/ית מומחה/ית.

יש לעבור הערכה של רופא/ה מרדים/מה לפני הניתוח ולהגיע בצום ליום הניתוח, על פי הנחיות הצוות.

התאוששות לאחר שאיבת דיסק
לאחר הניתוח תתאוששו ביחידת ההתאוששות למשך מספר שעות. רוב המטופלים יכולים להשתחרר לביתם כבר ביום הניתוח.

השיקום והחזרה לשגרה תלויים באופי הפעילות הגופנית, בפרט בהרמת משאות כבדים, ובאופי העבודה של המטופל/ת. בדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מלאה ימים עד שבועות ספורים לאחר הניתוח. תקופה זו עשויה להתארך במידת הצורך ובהתאם לשיקול הדעת של הרופא/ה.

סיבוכים אפשריים

שאיבת דיסק נחשבת לפרוצדורה יעילה להקלת תסמינים כמו כאבי גב, כאבי רגליים או ידיים ונימול. בחלק קטן מהמקרים עלולים להתפתח סיבוכים קצרי טווח ובהם זיהום מקומי, דימום או התפתחות של קרישי דם.

בחלק מהמקרים הכאבים נמשכים במידה מסוימת גם לאחר הניתוח, לעיתים הם מופיעים מחדש לאחר שנים של הטבה. הישנות של התסמינים יכולה להתרחש עקב התפתחות צלקת הלוחצת על העצבים או בשל פגיעה בדיסק אחר או בעמוד השדרה, שאינה קשורה בהכרח לניתוח.