צריבה של רירית הרחם

צריבה של רירית הרחם, או אבלציה (Ablation) היא פעולה שנועדה להרוס באופן מבוקר את רקמת האנדומטריום - הרקמה המצפה את חלקו הפנימי של הרחם. מטרת ההליך היא להפחית את הדימום הווסתי, במידה והוא כבד מאוד או בלתי נפסק. בחלק מהנשים ההליך גורם להפסקת הדימום הווסתי לגמרי.

מתי מומלץ לפנות להליך?

במידה ואת סובלת מווסתות ממושכות או כבדות מאוד, הרופא/ה המטפל/ת בך עשוי/ה להמליץ על ביצוע צריבה. לעיתים יומלץ על ביצוע הפרוצדורה עבור עצירה של דימומים במועד שאינו מתאים למחזור החודשי. בחלק מהמקרים, הדימום עלול להיות כה כבד כך שיגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי ואף לירידה בספירות הדם ולאנמיה.

דימום כבד נחשב דימום נרתיקי שמצריך החלפה של תחבושת היגיינית או טמפון בכל שעה. וסת ממושכת נחשבת לזו הנמשכת למעלה משבעה ימים. במקרים רבים דימומים אלו קשורים בשינויים הורמונליים עקב הגעה לגיל המנפאוזה, או להתפתחות של רקמות לא תקינות כמו פוליפ, גידולים שפירים או ממאירים של רירית הרחם.

מהלך הפרוצדורה

צריבה יכולה להתבצע בכמה טכניקות: צריבה באמצעות חשמל, הקפאה, הזרמת נוזל חם, שימוש בבלון חם או גלי מיקרו או רדיו. הרופא/ה יוכלו להסביר לך על הגישה שנבחרה עבורך.
בכל בטכניקות הקיימות אין צורך בביצוע חתכים והגישה אל חלל הרחם היא דרך הנרתיק וצוואר הרחם, לעיתים בליווי מצלמה זעירה (היסטרוסקופ). את הצריבה ניתן לבצע במקרים מסוימים במסגרת המרפאה הגינקולוגית, אך לעיתים יש צורך בביצועה בחדר ניתוח ותחת הרדמה מלאה.
בדרך כלל ניתן להשתחרר הביתה כבר באותו יום.

הכנה לפרוצדורה

לפני הניתוח יש להיבדק על ידי גינקולוג/ית מומחה/ית. במסגרת הבדיקה ייבחנו גם תיקך הרפואי וגם בדיקות מקדימות שנעשו, על מנת לתכנן את הפעולה המיטבית עבורך. כמו כן, יש לעבור הערכה על ידי רופא/ה מרדים/ה לפני הניתוח ולהימצא בצום על פי ההנחיות.

התאוששות

בימים הראשונים לאחר הצריבה את עשויה לחוות דימום נרתיקי המזכיר וסת. בחלק מהמקרים הפרשות דמיות יכולות להימשך עד חודש אחרי ההליך.

התכווצויות באזור הבטן התחתונה והרחם בימים הראשונים, גם הן נפוצות מאוד וניתנות להקלה באמצעות משככי כאבים. במידה והכאבים נמשכים זמן רב מדי או שהם אינם מוקלים, יש להתייעץ עם רופא/ה.

סיבוכים אפשריים

כבכל פרוצדורה כירורגית, גם לצריבת אנדומטריום קיימים סיבוכים וסיכונים אפשריים הכוללים כאבים, דימום וזיהום מקומיים, פגיעה ברחם או באיברים סמוכים, ובמקרים נדירים פגיעה בדופן הרחם ואף יצירה של כיב.

על אף שניתן להיכנס להיריון לאחר צריבה של רירית הרחם, הריונות אלו עלולים להימצא בסיכון גבוה יותר לאם ולעובר. בשל הפגיעה ברירית הרחם קיים סיכון גבוה יותר להפלה או להתפתחות של היריון חוץ-רחמי. מסיבה זו, הרופא/ה שלך עשוי/ה להמליץ על מניעת היריון ארוכת טווח.