המרכז לאורולוגיה ובריאות הגבר

מומלץ להיבדק לסרטן הערמונית מגיל 50, כחלק מבדיקות שגרתיות, או מגיל 45 אם קיימים גורמי סיכון, כגון היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית או סרטן שד במשפחה. 

הבדיקות כוללות בדרך כלל בדיקת דם ל-PSA (חלבון הנמדד בדם) ובדיקה רקטלית פיזית. יש להתייעץ עם הרופא/ה כדי להחליט על הצורך והזמן המתאים לביצוע הבדיקה בהתאם למצב הבריאותי וההיסטוריה האישית.

ביופסיית ערמונית היא בדיקה אבחנתית שמטרתה לזהות אם קיימת רקמה סרטנית בבלוטת הערמונית. במהלך הבדיקה, נלקחות דגימות קטנות מרקמת הערמונית באמצעות מחט ייעודית, לרוב תחת הנחיית אולטרסאונד טרנסרקטלי.

על מנת לאשר אם מדובר בגידול ממאיר, ניתן לבצע ביופסיה בשיטה מונחית פיוז'ן, שבה הדגימה נלקחת תוך שימוש בתמונת mpMRI. הביופסיה מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית או כללית, בעקבות ממצאים חריגים בבדיקת דם או במישוש הערמונית. הדגימות נשלחות לבדיקה פתולוגית להמשך אבחון.

רמת PSA גבוהה אינה תמיד מעידה על סרטן הערמונית ודורשת בירור נוסף. יש להתייעץ עם אורולוג, שימליץ על בדיקות נוספות כמו בדיקה ידנית של הערמונית, בדיקות הדמיה (MRI) או ביופסיה.

ערכים גבוהים עשויים לנבוע גם מגורמים שאינם ממאירים, כמו דלקת, זיהום, הגדלה שפירה של הערמונית, או כתוצאה מעלייה טבעית ברמת ה־PSA שמתרחשת עם הגיל, במיוחד אצל גברים מבוגרים. חשוב להבין את התמונה הכוללת ולפעול לפי הנחיות הרופא/ה המטפל/ת.

אבנים בדרכי השתן נוטות להיווצר בעיקר אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של אבנים, צריכה לא מספקת של מים, תזונה עשירה במלח, חלבון מן החי או סוכר, וכן אצל אלה הסובלים ממצבים רפואיים כמו סוכרת, השמנת יתר או זיהומים חוזרים בדרכי השתן. מחלות כליה, הפרעות מטבוליות ונטילת תרופות מסוימות, כמו משתנים או תוספי סידן, עלולים להעלות את הסיכון. גורמים אלו מדגישים את חשיבות השמירה על אורח חיים בריא והתייעצות עם רופא במידת הצורך.

דלקת ואבנים בכליות הן שתי תופעות שונות בדרכי השתן. דלקת בכליות היא מצב זיהומי הנגרם בדרך כלל מחיידקים, המתבטא בחום, כאבים בגב התחתון, שתן עכור ולעיתים תחושת צריבה במתן שתן.

אבנים בכליות, לעומת זאת, הן גושים מינרליים המתגבשים בתוך הכליה וגורמים לכאבים עזים (קוליק כלייתי), דם בשתן ולעיתים קשיים במתן שתן. דלקת מצריכה טיפול אנטיביוטי, בעוד שאבנים עשויות להיפלט באופן טבעי או לדרוש טיפול כגון ריסוק או ניתוח במקרים חמורים.

למניעת אבנים בכליות, מומלץ לשתות כמות מספקת של נוזלים, להימנע מצריכת מלח גבוהה ולהגביל מזונות עשירים באוקסלטים כמו שוקולד ותרד. חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ולהפחית צריכת חלבון מן החי במידת הצורך. אנשים עם נטייה לאבנים יכולים להיוועץ ברופא לשינויים מותאמים בתזונה.