המרכז לאורולוגיה ובריאות הגבר

מומלץ להיבדק לסרטן הערמונית מגיל 50, כחלק מבדיקות שגרתיות, או מגיל 45 אם קיימים גורמי סיכון, כגון היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית או סרטן שד במשפחה. 

הבדיקות כוללות בדרך כלל בדיקת דם ל-PSA (חלבון הנמדד בדם) ובדיקה רקטלית פיזית. יש להתייעץ עם הרופא/ה כדי להחליט על הצורך והזמן המתאים לביצוע הבדיקה בהתאם למצב הבריאותי וההיסטוריה האישית.

ביופסיית ערמונית היא בדיקה אבחנתית שמטרתה לזהות אם קיימת רקמה סרטנית בבלוטת הערמונית. במהלך הבדיקה, נלקחות דגימות קטנות מרקמת הערמונית באמצעות מחט ייעודית, לרוב תחת הנחיית אולטרסאונד טרנסרקטלי.

על מנת לאשר אם מדובר בגידול ממאיר, ניתן לבצע ביופסיה בשיטה מונחית פיוז'ן, שבה הדגימה נלקחת תוך שימוש בתמונת mpMRI. הביופסיה מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית או כללית, בעקבות ממצאים חריגים בבדיקת דם או במישוש הערמונית. הדגימות נשלחות לבדיקה פתולוגית להמשך אבחון.

רמת PSA גבוהה אינה תמיד מעידה על סרטן הערמונית ודורשת בירור נוסף. יש להתייעץ עם אורולוג, שימליץ על בדיקות נוספות כמו בדיקה ידנית של הערמונית, בדיקות הדמיה (MRI) או ביופסיה.

ערכים גבוהים עשויים לנבוע גם מגורמים שאינם ממאירים, כמו דלקת, זיהום, הגדלה שפירה של הערמונית, או כתוצאה מעלייה טבעית ברמת ה־PSA שמתרחשת עם הגיל, במיוחד אצל גברים מבוגרים. חשוב להבין את התמונה הכוללת ולפעול לפי הנחיות הרופא/ה המטפל/ת.

אנשים בסיכון גבוה יותר לפתח אבנים בכליות כוללים:

• צריכת נוזלים לא מספקת: במיוחד באקלים חם, היעדר שתייה מספקת גורם לשתן מרוכז, המעלה את הסיכון להיווצרות אבנים.
• תזונה עשירה באוקסלטים: מזונות כמו תרד, שוקולד ואגוזים מגבירים סיכון.
• היסטוריה משפחתית: קרובים שסבלו מאבנים מעידים על נטייה תורשתית.
• מגדר וגיל: גברים בסיכון גבוה פי שלושה מנשים, בעיקר בגילאי 30-50.
• אירועי עבר: מי שחוו אבנים בעבר נמצאים בסיכון מוגבר להישנות בתוך עשור.

דלקת ואבנים בכליות הן שתי תופעות שונות בדרכי השתן. דלקת בכליות היא מצב זיהומי הנגרם בדרך כלל מחיידקים, המתבטא במגוון תסמינים, כולל דם בשתן שצבעו משתנה, חלבון בשתן הנובע מקשיים בסינון, יתר לחץ דם ובצקות. לעיתים אין תסמינים גלויים, והדלקת מתגלת רק בבדיקת שתן.

אבנים בכליות, לעומת זאת, הן גושים מינרליים המתגבשים בתוך הכליה וגורמים לכאבים עזים (קוליק כלייתי), דם בשתן ולעיתים קשיים במתן שתן. דלקת מצריכה טיפול אנטיביוטי, בעוד שאבנים עשויות להיפלט באופן טבעי או לדרוש טיפול כגון ריסוק או ניתוח במקרים חמורים.

למניעת אבנים בכליות, מומלץ לשתות כמות מספקת של נוזלים, להימנע מצריכת מלח גבוהה ולהגביל מזונות עשירים באוקסלטים כמו שוקולד ותרד. חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ולהפחית צריכת חלבון מן החי במידת הצורך. אנשים עם נטייה לאבנים יכולים להיוועץ ברופא לשינויים מותאמים בתזונה.